לא אומרים שבחו של אדם בפניו – הכיצד?
נראה כי יש אמת ישנה המסתתרת מאחורי המשפט המפורסם: "לא אומרים שבחו של אדם בפניו". אז מה זה כל המשחקים המוזרים האלה? האם זה קשור לשאלת הערכה עצמית או פשוט להרגלים חברתיים? בואו ננסה להבין את המסר מאחורי המילים ואולי גם לשלב בו קצת הומור!
מה עומד מאחורי המשפט?
האמירה הזו עלולה להיראות קצת מוזרה בהתחלה, אם נחשוב על זה. למה בעצם לא? האם זה לא מספק קצת נחת למי שמקבל את השבחים?
הסיבות לכך:
- מסתורין: כשאתם מצליחים להחמיא מבלי לומר את זה ישירות, יש בזה סוג של מסתורין. זה כמו לקרוא ספר טוב בלי לדעת את סוף הסיפור!
- הפתעה: כשאתם לא אומרים את הדברים בפנים, אתם דווקא יודעים להפתיע! מה יותר מרגש מלגלות ששמעתם שדיברו עליכם דברים טובים?
- לא לשבור את הפרטיות: לפעמים, פשוט אין מקום לדרמה, ומה שנכון שהוא לתת מקום למי שמקבל את השבחים.
למה זה כל כך חשוב?
בואו נסתכל על הצדדים החיוביים בזה ונראה האם אנחנו יכולים ללמוד ולהשתפר. הנה כמה נקודות מפתח:
ההיבט החברתי:
- זה חלק מהותי מהות של התרבות שלנו – זוהי דינמיקה כחלק מההתנהלות החברתית בינינו. זה כמו לאכול חומוס בלי פיתה – מישהו חייב להרגיש חסר!
- שחרור לחץ – כשאתם משאירים את השבחים מחוץ לדלת, אתם נותנים לאנשים להרגיש פחות עליסה ונחיתות.
אז מה עושים עם זה בסופו של דבר?
כמובן שניתן לשלב את שלל השבחים בעיות תמונות. זה יכול לשמש כהזדמנות לכולם להרגיש אורחים محترמים באירוח הישראלי המפורסם. ואל תתמקדו רק בזה – אפשר גם להחמיא מאחורי הגב, אבל אז לשלב גם כוס קפה טובה תוך כדי שנחקר את הצד ההנחיל.
בסוף היום, מה שחשוב הוא להבין שלפעמים ההערכה לא צריכה להגיע ישירות אלא דרך המעגלים הסובבים אותנו. אז אולי כדאי לנו להתרגל למילה ובו זמנית לבשורה, ולזכור להחמיא – אך לא להעמיס על השואל או המוזמן.
וכמאמר הפתגם, "שבח ברחוק – הוא יישמר קרוב!"
