להתראות כיתה י"ב – זה לא סיום, זה רק ההתחלה!
חברים יקרים, הגיע הזמן לסגור את השערים של חוויות התיכון ולפתוח שערים חדשים בחיים! איך אפשר לרגע לשכוח את הרגעים החזקים שעברנו יחד? עם כל הכאב על הפרידה, תמיד נשמר בלבנו את הזכרונות המיוחדים.
מה נזכור מכיתה י"ב?
כיתה י"ב הייתה למעשה הרפתקה של חוויות בלתי נשכחות. חשבתי שאולי כדאי לחזור על כמה מהרגעים שיזכרו לכל החיים:
- השיעורים המרגשים (או לפחות ניסינו שיהיה כזה!)
- הצלצולים שהפתיעו אותנו בכל פעם מחדש
- הצחוקים עם המורים (מי יכול לשכוח את הפעם ההיא כשהמורה אמר "אתם לא תצליחו בזה"?!)
- תחושת הניצחון אחרי המבחנים (ולפעמים גם אחרי כל הכסף שעברנו לשיעורי עזר)
ולמה זה חשוב?
סיום י"ב הוא לא סוף הדרך, אלא צעד נוסף! זה הזמן לפתוח דלתות חדשות ולצאת לתקופות מרגשות בעיר הגדולה או באוניברסיטה. אולי תחבטו בפנים של מישהו שהכרתם בעבר, או תשמעו את הצליל היפה של חברים חדשים מסביבכם.
כיצד נמשיך קדימה?
והרגע הגיע: מה עושים עכשיו? כך תעשו את זה נכון:
- פשוט תשמרו על קשר! – לא משנה כמה רחוק תגיעו זה מזה, הידע והחוויות שחלקתם יחד שווים יותר מזהב.
- אל תשכחו את ה הומור – תמשיכו לצחוק ולצחוק, כי צחוק הוא אחד הדברים שמחזיקים אותנו בחיים.
- זכרו, החיים ממתינים לחוויות חדשות! תעזו לחלום ולהגשים!
אז מה איתכם? מתקדמים קדימה!
זה הזמן להגיד תודה לכל אחד ואחת מכם שהייתם חלק מהמסע הזה. נשמע קלישאה, אבל ביחד זה תמיד יותר טוב! זכרו, החיים מחכים במפתחות פתוחים ובאפשרויות אינסופיות. אני משאיר אתכם עם חיוך על הפנים ונשיקות נוספות, כי באמת זו לא פרידה – זה רק הדף הראשון בספר החדש שלכם!
בהצלחה בכל מה שיבוא!
