מי אמר את המשפט "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים"?
לאורך ההיסטוריה, מוטיבים ותפיסות שונות עיצבו את הדרך שבה אנחנו מבינים את העבר שלנו. אחד מהמשפטים המוכרים והקולניים שמעוררים דיון הוא "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים". מאחוריו עומדת תפיסה עמוקה שהשפיעה על היסטוריונים, פילוסופים ואפילו פוליטיקאים במשך הדורות. אבל מי אמר את המשפט הזה ומה המשמעות שלו?
מקורות המשפט: מי עומד מאחוריו?
המשפט מיוחס לעיתים קרובות למספר דמויות, אך הגיעה תקופה בה נחשב התיאור לבעייתי. הרעיון המרכזי טוען כי ההיסטוריה נכתבת מהפרספקטיבה של המנצחים, ולאו דווקא משקפת את האירועים כפי שאירעו בפועל. ייתכן שהמשפט עצמו נלקח מתוך הקשר רחב יותר המוקדש להבנת תפקידם של אנשים ואירועים בהיסטוריה.
מה המשמעות של המשפט?
המשמעות העמוקה של המשפט היא שההיסטוריה נוצרת על ידי מעשיהם של אנשים ולא רק ע"י תיעוד של אירועים. כאשר אנו מדברים על עשייה בהיסטוריה, אנחנו מתכוונים לפעולה, לכוח וההשפעה של הסובייקטים על הנרטיב ההיסטורי. הכוח הזה נובע מההבנה שההיסטוריה נכתבת לא רק על ידי הכתיבה, אלא גם על ידי המעשים וההחלטות של אנשים.
איך זה משפיע על ההבנה שלנו את ההיסטוריה?
אחת ההשפעות הראשיות של המשפט היא בכך שהוא מעודד אותנו לחשוב על ההיסטוריה כאוסף של פעולות אנושיות שיצרו שינויים. כאשר אנחנו עוסקים בהיסטוריה, אנחנו לא רק עוסקים בעובדות יבשות, אלא בשיחות, מלחמות, שינויים תרבותיים וחברתיים שהתרחשו בגלל אנשים שחיו ותפקדו באותם זמנים.
מי הם ה"אחרים" בהיסטוריה?
המשפט הזה מעורר גם שאלות לגבי מי נחשב לדמות רלוונטית בהיסטוריה. האם היסטוריה נכתבת על ידי גברים בלבד? האם נשים, מיעוטים ודמויות פחות מוכרות זוכות להכרה? המשמעות היא שהתפיסות שהיו רווחות יכולים להשפיע על תפיסתנו את מי שעשה היסטוריה.
- מי האישים ששינו את ההיסטוריה?
- מהו תפקידם של המיעוטים בהיסטוריה?
- אילו מניעים עמדו מאחורי ההחלטות החשובות?
מה הקשר בין היסטוריה לתודעה קולקטיבית?
הבנת ההיסטוריה כעשייה מחוברת לתודעה קולקטיבית של חברה. כאשר אנחנו מדברים על היסטוריה, אנחנו לא עוסקים רק במעשים של אנשים בודדים, אלא גם במושגים כגון זיכרון, זהות ושייכות. התודעה הקולקטיבית קובעת כיצד אנו תופסים, זוכרים ומבינים את ההיסטוריה שלנו.
המסקנה
בסופו של דבר, המשפט "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים" הוא תזכורת לכך שההיסטוריה היא יותר מאשר תיעוד של עובדות, אלא היא מורכבת מעשייה, מחויבות ומהשפעה על המציאות. עלינו להיות מודעים לכך שכל אחד מאיתנו יכול להיות חלק מההיסטוריה, ושהמעשים שלנו עשויים להשאיר חותם על הדורות הבאים.
אז בפעם הבאה כשאתם קוראים על אירועים היסטוריים, זכרו: אתם לא לומדים רק על מה שהיה, אלא על איך זה משפיע עליכם ועל החברה שבה אתם חיים. עשייה בהיסטוריה יכולה להיות משמעותית יותר אפילו מהתיעוד שלה.
