למה זה מגיע לי (חלק א)
בין אם מדובר בחוויות אישיות ובין אם בסיפורים ששמענו מחברים, כולנו יכולות לשאול את עצמנו מדוע דברים מסוימים מתרחשים בחיינו ומהי ההגדרה של "מגיע לי". מהו היקום הזה שמחלק לנו בונוסים או עונשים? במאמר זה, נעמיק בנושאים המרתקים של דחיית החלטות, תחושת רצון והעובדות שמאחוריהן.
מי זה האדם הזה שמרגיש שגם לו מגיע?
כולנו מכירים את התחושה – רגעים שבהם אנחנו חושבים שאנחנו ראויים למשהו טוב יותר, בין אם זה עבודה חדשה, זוגיות מאושרת או אפילו מקום חניה קרוב לחנות. השאלה היא, מה מוביל אותנו לתחושה הזו? האם מדובר בזכותנו המולדת, או שמא זו פשוט פרספקטיבה מעוותת? נראה שתחושת "זכאות" היא תוצר של חוויות, ציפיות ותפיסות חברתיות.
האם זו תוצאה של חינוך?
אחד הגורמים המשמעותיים שיכולים להסביר מדוע אנשים מרגישים שמגיע להם משהו הוא החינוך בו גדלו. משפחות רבות משדרות תודעת ערך עצמית גבוהה, שבה כל פרט זכאי למקום שלו בעולם. כאשר אנו מבינים שזו תפיסת עולם שנועדה לגדל אנשים בעלי ביטחון עצמי, הרי שאנחנו מבינים שגם פה יש מקום לספק.
מהם המניעים שמאחורי התחושה הזו?
- תחושת מגיעה שבסיסה בראייה עצמית: אנשים רבים מפתחים תחושות מגיעות מתוך סיפוק עצמי. ככל שאנו מעריכים את עצמנו יותר, אנו נוטים לתפוס את עצמנו כראויים ליותר.
- השפעה חיצונית: החברה ממנה אנו מגיעים יכולה להטיל עלינו ציפיות גבוהות, ולעיתים נדמה שהלחץ החברתי הזה הוא מה שמניע אותנו להרגיש שמגיע לנו יותר.
- דחף אישי: תכניות חיים וקריירה אישיות מגבירות את תחושת המגיעות. כאשר אנו מסמנים מטרות ומתחילים לעמוד בהן, הכל מתבהר יותר.
האם מגיע לי יותר אם עבדתי קשה?
זוהי שאלה עתיקת יומין שנוגעת בכל תחום – עבודה, זוגיות, חברויות. קשה להתעלם מהצפיות החברתיות שלנו, שמכתיבות לעיתים קרובות את היחס שלנו לתוצאה. בואו נודה, המאמצים שלנו לא תמיד מתוארים בתוצאות המיוחלות. האם זה אומר שאנחנו לא ראויים לכך?
תחושת מגיעות היא לעיתים קרובות כמו תיבה סודית – לא תמיד אנחנו יודעים מה יש בתוכה. היא תלויה לגמרי בהשקפת העולם שלנו. מה אם נאמר שהתוצאה לא תמיד נובעת מהמאמצים שלנו? האם זו הסיבה שאנחנו מכתיבים חוקים ומסורות של "אמונה עצמית"?
אז למה עדיין קשה לנו ליישם את זה?
האמת היא שהחיים לא תמיד פועלים לפי הסרטון. לא תמיד פרסומות נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים. אנחנו מפוחדים מהכישלונות, מהשיפוט החברתי ומהמסגרת בה אנו פרוסים. זו התמונה הרחבה שיכולה לנחול אותנו לשיח מבולבל שבסופו אנחנו עדיין שואלים: "למה זה מגיע לי?"
האם "מגיע לי" באמת מקובל?
ישנם מי שיגידו שהשיח הזה, על המגיע לי, הוא דבר שגוי. עלינו לנסות להתמודד עם המציאות כמו שהיא ולא לצפות למשהו משופר. קיימת תמציגה חדה – האם החיים מסוגלים לתת לנו מה שאנחנו רוצים רק על סמך כך שאנחנו מרגישים שמגיע לנו? התשובה היא לא – זוהי אמירה שמנוגדת לרעיונות של חינוך לפיתוח עצמי ולכישרון של עבודה קשה.
לסיכום
נראה שהתחושות שמקיפות אותנו סביב המילה "מגיע" הן תוצר של חוויות חיים, חינוך וחברה. ייתכן שנוכל להרגיש יותר מוערכים אם נכיר את כל המרכיבים שמבנים את המראה שלנו נגד מה שמגיע לנו. כמו כל דבר בחיים, השיח הזה תמיד ידרוש אותנו להתבונן מעמיק. בסופו של דבר, מי יודע – אולי התובנות האלה יעזרו לנו לקבוע מתי ואיך ניתן להגשים את מה שמגיע לנו.
