הזיכרון שתחיה בלב
אבא, נכון שכתיבה לאנשים שהיו איתנו בחיים זה לא תמיד משימה קלה, אבל לפעמים צריך להוציא את הכל מהלב, גם כשחסר לנו הכי הרבה. אל תשכח שאני תמיד מתעקש על המסורת, אז הנה מכתב אליך, מתוך הכאב והזכרונות, אבל גם עם חיוך על הפנים.
זיכרונות שלא נשכחים
אז איפה להתחיל? כל רגע spent איתך היה כמו קריאת ספר טוב, שבו כל עמוד מעניין יותר מהקודם. כמה פעמים יצאנו לדוג? או כשבנית לי את האוהל בגינה והכנסת אותי לברוך של אגזוזים? איזה כיף היה! אני מצטער שלא ניסיתי לכבות את האש עם ספרים כשהצתלקו כל הפלאפונים.
הדברים שלקחתי איתי
- הומור: תמיד אמרת שצחוק זו התרופה האמיתית, ואני בהחלט מאמץ את הגישה הזאת בכל שלב.
- ערכים: הלימודים שלך על נדיבות וכנות נשארים איתי לכל אורך הדרך.
- אהבה: איך אפשר לשכוח את החיבוקים שכיסיתם את העולם? לא היה דבר כמו חיבוק מימך.
לסיום, הערכה שאין לה ערך
אבא, אני יודע שלא קל לשוחח עם מי שכבר לא איתנו, אבל דרך המילים והזכרונות אתה חי בעמקי הלב שלי. אני שמח על כל רגע שלנו, על כל חיוך שנתת ועל כל עיצה שבאת איתה – אפילו אם לפעמים לא הקשבתי. אני מתכוון לעד לשאת את דמותך עמי, בכל שלב ושלב.
לסיום, תודה על שהיית אבי, חבר, מורה וחלום שהתגשם. תמשיך לדאוג לנו מלמעלה, אנחנו מתרגלים לחיות גם בלעדיך, אך המורשת שלך לעולם לא תעבור!
