אמא, את תמיד בלב
אמא, היום אני רוצה לקחת רגע כדי לדבר עלייך. על האישה שעיצבה אותי, שהייתה לי למגדלור ושהשאיר בתוכה רגש שילווה אותי לכל מקום. לא פשוט לדבר עלייך, אבל זה הכוח שהיית יודעת לתת לי: לאהוב, לזכור ולהתחזק.
זיכרונות מתוקים
כשהייתי קטן, תמיד היית אומרת לי ש:
- ״לא משנה מה קורה, תמיד תחייך לאתגר!״
- ״על טעויות לומדים, וטעויות הן הדרך לעשות פיצה!״
- ״אוהבים אותך לא משנה כמה קמח דבק עליך!״
אני זוכר את הרגעים המיוחדים שישבתי לידך במטבח, מתענג על הריחות של עוגיות שמתבשלות, ואת מדברת על החיים כאילו הם מתכון מושלם. ועם זאת, היו גם כמה פעמים שבהן היה לי קמח על הפנים – ואותה צחוק מתגלגל שלך היה ממיס את הלב.
הכוח שבך
לא היה קל, אבל תמיד שמרת על החיוך שלך:
- מאבקים שעמדת בהם בגבורה.
- האהבה שהענקת לכל אחד מהקרובים לך.
- היכולת שלך לגרום לכולם להרגיש שהעולם מתפתח סביבם.
אמא, חינכת אותי להיות אדם טוב יותר, ואפילו כשלא היית פיזית כאן, הנוכחות שלך מורגשת בכל מקום. אני יודע שאת צופה בי – אני יכול להרגיש את זה. את ממשיכה להדריך אותי, גם אם בדרך שונה.
תודה על הכל
אני רוצה להודות לך על כל רגע שהקדשת לי, על כל מה שלימדת אותי – על אהבה, חברות, וסבלנות.
לסיכום
גם אם נפרדנו באופן פיזי, את תמיד תישארי בלב שלי. כל זיכרון שאת עזבת ישמור אותי חזק, ואמשיך לחיות ולצחוק כמו שאת היית רוצה. אוהב אותך לנצח!
