למה מניחים תפילין במנחה תשעה באב?
תשעה באב, היום שבו מתאבלים על חורבן שני בתי המקדש, מלווה באווירה של אבל וזכרון. בין המנהגים והטקסים שמוטלים עלינו ביום זה, קיימת אחת שלעתים מפתיעה את הציבור – הנחת תפילין במנחה של תשעה באב. אבל מה ההגיון מאחורי פעולה זו, וכיצד היא משתלבת בהלך הרוח של היום?
מה זה תפילין ומה משמעותן?
תפילין, הידועות גם בשמות "ציצית" או "תפילין של יד", הן שני קופסאות קטנות שהחסידים מניחים על היד והראש בזמן תפילת שחרית. בתוכן הקופסאות נמצאים פסוקים מהתורה, שמדגישים את הקשר של עם ישראל לקב"ה ולמצוותיו. רגילים לחשוב שתפילין הן רק חלק מתפילת הבוקר, אך כיצד משתלבים הן בתפילת מנחה ביום כמו תשעה באב?
למה דווקא במנחה של תשעה באב?
הנה כמה סיבות לכך:
- רמיזות דתיות: הנחת תפילין במנחה של תשעה באב נתפסת על ידי חלק מהפוסקים כסמל לתקווה ולהמשך הקשר עם ה' גם בימים קשים.
- כמיהה לגאולה: הנחת תפילין ביום זה עשויה לשדר מסר של תקווה לגאולה עתידית, שכן מדובר ביום זיכרון ויום של אתגרים.
- בלתי רגיל אך משמעותי: הרי מדובר ביום שכולו אבל, ולעיתים דווקא החזרה לתרי"ג מצוות והנחת תפילין מוסיפה את המימד החיוני של אמונה ואחריות.
מתי בדיוק מניחים תפילין?
מניחים תפילין במנחה של תשעה באב כאשר הכוונה היא שלא יכנס לפני צאת הכוכבים. יש שאומרים כי בהנחה זו יש להקדים את התפילה כדי לא להאריך במנהגים במהלך היום עצמו.
איך זה מתבצע?
נראה שזה יחסית פשוט. אחרי תפילת מנחה, המניחים את התפילין עושים זאת כחלק מהרוטינה שלהם, כמו בכל יום, תוך כדי שמירה על הכוונה המיוחדת של היום.
האם זו שיטה נפוצה?
ילד תמיד יגיד "לא". מדובר במנהג שמעטים מכירים, וחלק מהקהילות לא מקפידות על כך. זהו נושא של מחלוקות ופירושים גם בקרב הרבנים עצמם. חלקם רואים בכך מנהג חביב, בעוד אחרים מתנגדים לו. אבל האם זה משנה?
מה אומרים הפוסקים?
בין הפוסקים השונים קיימת בגישה הממתנת המבססת את המניע להנחת תפילין במנחה של תשעה באב. מה עושים כשיש מחלוקות בשאלות שעלולות לשבש את המסורת? צודקת הרבנות במשטריים שתפקידם להנחות את המתפללים גם בימים של אבל.
מה המסר העיקרי?
המנהג להניח תפילין במנחה של תשעה באב מדבר על הכוח שבזמן הקשה, כאשר דווקא אז אנחנו מתרכזים באמונה ובקשר עם ה' שצריך להחזיק אותנו במשך כל השנה ולא רק בימים שמחים.
סיכום
לסיכום, הנחת תפילין במנחה של תשעה באב אינה רק מנהג, אלא ביטוי לאמונה ולמלאות רוחנית גם בזמנים קשים. כך, המשכיות המסורת יחד עם כוונה לצד האמוני מעניקים ייחודיות ליום זה. הגעה למנחה עם תפילין, למרות כאב האבל, מסמלת את החיבור העמוק שלנו לקב"ה ולשורשינו בסוף התהליך.
