הברכה המרגשת והמפתיעה למורה נהיגה שלנו!
היום אנחנו רוצים לעצור ולתפוס רגע (לא במכונית, מבטיחים!) ולהגיד תודה ממש גדולה, ממעמקי הלב, למורה הנהיגה הנפלא שלנו. לא פשוט להיות אחרי ההגה, בוודאי כשמדובר בקבוצה של מתלמדים כשהקסדות שלהם לא לגמרי ישרות… אז בואו נביט על כמה דברים שילוו אותנו תמיד בזיכרון:
מה שעושה אותך מיוחד
לעיתים, נדמה שהשיעורים לא נגמרים רק בקרב על המצפן, אלא גם במלחמה על האופי. כאן אנחנו מחלקים כמה נקודות מיוחדות עליכם:
- סבלנות אין-סופית: לא משנה כמה פעמים הפעלנו את הבלמים בטעות, תמיד היית מוכן לתת הזדמנות נוספת.
- חוש הומור כובש: גם כשנפלה הסימון של כולנו, הצלחת להעלות חיוך על הפנים שלנו.
- שיעור נעים מאוד: מי חשב ששיעור נהיגה יכול להיות כמו מסיבת יום הולדת בקלות?
זיכרונות בלתי נשכחים
כמובן, יש לא מעט זיכרונות שיגרמו לנו לחייך, כמו:
- הרגע שבו ניסינו להבין מה זה "פנייה חדה" – היינו בטוחים שזה פרסומת לאיזו פינה טייקאווי חדש!
- איך אפשר לשכוח את הפעם שאמרת "תשאירו את הרכב חונה על הבלמים," והיינו בטוחים שאתה מתכוון למנוף של ביקור ברוורס?
והנה אנחנו…
כולם התקדמו, ולפעמים זה מרגיש כאילו הגענו עם יותר חוויות ממה שציפינו! חוויות שמזכירות לנו שלא תמיד הפנייה היא ישרה, אבל השוק של הצמיגים והמרחק שאתה מוכל להזיז אותנו, עושה את ההבדל.
תודה רבה!
לסיום, אם נצליח לבעוט לפחות בחתיכת טסט אחת על הדרך, זה יהיה בזכותך! הרבה מהצלחות שלנו נמדדות לא רק בכמה רמזורים עברנו, אלא גם בכמה חוויות מהנות שאספנו. אז תודה על הכל, מורה יקר שלנו, אתה לא רק המורה, אתה גם חבר שמעריך כל פנייה ובעיקר את כל הצחוקים!
