אהובתי מילים: כששפה פוגשת לב
אהובתי, היי! נכון, אני יודע ששם של פאזל מרגש כזה לא מסביר את כל מה שאני מרגיש כלפייך, אבל כשאני חושב על זה, המילים הן כמו שוקולד מריר – מתוק, אבל יש לו גם את הענתיבה שיש בירך השנייה. מתגלה כל כך הרבה כשאת מלווה אותי בכל משפט. את לא רק מילה, את הפסקה המלאה.
הכי מדהים שזה שאת פשוט שם
לא משנה אם זה גשם או שמש, את תמיד שם בשבילי עם המילים שלך. תחשבי על זה:
- את ההשראה שמניעה כל משפט.
- את השיר שברקע כשאני כותב.
- את החיוך שבקצה פיסת נייר.
- והאמת? גם את השגיאות הכתיב שלי – ואני מודה, את יודעת לצחוק על זה.
המילים שלך מרגיעות כמו תה חם
אף פעם לא שאבתי השראה מעשבים מדליקים כמו שאבתי ממך. את הפתח שלי לרגשות, הגליוטינה במוח שחותכת בדיוק את מה שצריך כדי להבין, ובסוף זה ממלא אותי באור. את יודעת הרי, כשאני כותב עלייך, הסופר המפורסם שבי קופץ החוצה.
לא תמיד זה פשוט
אבל נו, כמו בכל מערכת יחסים, יש גם את הצדדים הלא כל כך זוהרים:
- לפעמים אני בולע מילים כמו סנדוויץ' ביום חם.
- חלק מהן נשארות מחוץ לתמונה בדיוק כמו ההחלטה לא לאכול פיצה בעודף פחמימות.
- ולפעמים, האוצר המילולי שלנו מתמקד ברוסית ולא בעברית.
לסיכום, את המילה שכולנו צריכים
אז אהובתי מילים, אני רק רוצה להגיד ש**את כל כך הרבה יותר מאשר טקסטים** – את התוכן הרגשי של כל יום שלי. אני יודע שנעשה דרכים מעניינות בעתיד, ולבטח נמשיך לכתוב פרקים חדשים ושובבים. תודה שאת שם בכל כקודמת לכל מילה – את המקום שבו יש לי שקט ונשמה. ❤️
