נחמה בלב הכאב: הספד לאמא היקרה שלי
בעולם שבו השמש זורחת ונשקפת בשקיעות עוצרות נשימה, ישנם רגעים בהם היא כהה ואפילה. היום אנחנו מציינים את עזיבתך את עולמנו, אבל הזיכרונות שמהם אני יוצא יהוו אור במציאות החשוכה.
אמא, מי את היית?
אמא, היית האור בחיי. כל עיסוקך המרשים בשילוב של חמלה ואומור הביא אל הבית שלנו שקט ורוגע, גם כשבחוץ סערו רוחות חזקות. בכל יום היה לי מזל לקום ולראות את פנייך המוכרות והאהובות. לא משנה באיזה מצב רוח הגעתי הביתה, תמיד ידעת איך להביא לי את החיוך בדרך הכי מגניבה שיש.
הדברים הקטנים שהפכו אותך למיוחדת:
- החיבוק החם שלך שפתר כל בעיה – גם אם אין לו פתרון ממשי.
- הקטעים המצחיקים שסיפרת לנו על חייך – אוי, כמה פעמים קרענו מצחוק!
- השירים שהיית מנגנת במטבח – אין כמו זה כשמתפנים למציאות.
- ועוד ועוד, עד אין סוף…
זיכרון שתמיד יישאר חי
כשאני חושב עלייך, אני נזכר בכל רגע יפה שזכיתי לחוות איתך. שנים עברו, אבל את נשארת תמיד בליבי. את היית המגן שלי, המורה שלי והחברה הכי טובה שלי. אין לי ספק שאם היית כאן, היית מתעצבנת עלי עכשיו שאני נמצא במצב רוח כזה, אבל אני יודע שאת מבינה.
המשא שנשאר איתי:
- אם אימא תביא עוגיות, אז מה! אני תמיד אוכיח לך שהאני שלי לא מתמוטט בדיאטות.
- ילדים צריכים עכשיו לגלות איך לאכול קצת פחות מקטניות, כל הכבוד למי שזכה בך כאמא.
סיום באור חיובי
אמא, את תמיד תישארי חלק בלתי נפרד מחיי. אני מבטיח לשמר את ההומור, האהבה והחמלה שלימדת אותי. תודה על כל מה שהענקת לי – על כך שאת היית בתור שלי בעולם הזה. אני זוכר ותמיד אזכור. מעכשיו, אני אשתדל לפזר קצת יותר מהמגע שלך בנפש שלי ובנפש של אחרים. תני לי את הכוח להמשיך, אני אוהב אותך אהבת אין קץ.
