אמא, את תמיד איתי
אמא היקרה, כשאני מתיישב לכתוב לך את המכתב הזה, אני יודע שאין לי באמת דרך להסביר את כל מה שאני מרגיש. אבל אני אתחיל בכך שאני מתגעגע אליך יותר ממה שמילים יכולות לתאר. החיים בלעדייך הם כמו פיצה בלי גבינה – פשוט לא עשויים להיות טובים.
למה את כל כך חסרה?
את תמיד היית הכתובת שלי לכל דבר – כשהייתי צריך עזרה בשיעורי הבית, זה היה ברור שאת המורה הגובה שבאמת ידע להסביר לי כל תרגיל.
- הנחיה חכמה: כשהייתי מתייאש מעבודות הבית, היית אומרת לי: "תתחיל תחליף סוס". תמיד בעד לעזור, נכון?
- אהבה ללא תנאים: איך אפשר לשכוח את בעלותך אל קופסה של עוגיות שאף פעם לא החסרת לי (לא משנה כמה הייתי כפיתי)?
- חוכמה אין סופית: "אל תתייעץ עם מישהו ששתה יותר מדי קפה". אני אף פעם לא הבנתי את זה, אבל אני בטוח שאת יודעת.
הזיכרונות המתוקים
כל זיכרון איתך הוא כמו כוכב בשמיים, אחד שמאיר את הלילה החשוך של חיי. בין אם זה הרגע שדווקא הצלחת לגרום לי לחייך כשלא היה לי שום רצון, או היכולת שלך לשנות כל מצב רוח בעזרת חיבוק אחד.
מה אני לוקח ממך
כל מה שלמדתי ממך ילווה אותי תמיד. בחיי יהיו רגעים טובים ורעים, אבל אני מבטיח להזכיר לעצמי את הדברים שהובילו אותי עד כאן:
- תמיד לאהוב: אהבה היא המתכון להכל.
- אל תשכח לטעום עוגיות: כי כל יום צריך להיות ממולא במתוק.
- תהיה אמיץ: כשמשהו קשה, פשוט תקפוץ עליו ותחייך.
לסיכום (אבל לא באמת סיכום)
אז אמא, אני רוצה שתדעי שאת תישארי איתי, בתודעה ובזיכרון, לנצח. אני אמשיך לפרסם את האנקדוטות והסיפורים שכתבת, ואני אשמור את חום ליבך בליבי. עד שנפגש שוב, אני אשמח שכל מה שאת נתת לי ימשיך לזרום לאורך כל המסע הזה. מתגעגע אליך, אבל אני יודע שאת במקום טוב עכשיו – במקום שבו אין כאב, רק אהבה.
