זכרונות חמים: אזכרה לאבא שלי
ביום זה, אנו מתכנסים יחד, כמו שוקולד חם בפני מרשמלו, כדי לזכור את האיש שהעניק לנו כל כך הרבה – אבא שלי. כאילו נורה מעצבנת חורגת, החיים שלנו קיבלו מהות ומשמעות עם כל חיבוק שלו וכל בדיחה שהקפיץ לנו. זה הזמן להיזכר, לא רק בכאב, אלא גם בכל הדברים הקטנים שהפכו אותו למיוחד במינו.
מה אנחנו לוקחים איתנו?
בואו ניזכר בכמה תכונות שגם אם לא תמיד הצגנו בהן, הוא בהחלט העניק לנו במנות גדושות:
- חוכמה ובינה: לא משנה כמה פעמים שואלים, הוא תמיד ידע את התשובה, אפילו כשהשאלה הייתה "איפה שמתי את המפתחות?"
- אהבה ללא תנאים: הוא היה שם תמיד, גם כשסיכמתי לו שאני לא שותה עוד קולה עם פיצוחים – ועדיין השאיר לי סודה בצד.
- הומור: כל בדיחה, גם אם היתה בשיא השעמום, הפכה אותו למלך המדברים.
איך נזכור אותו?
יש אנשים שעושים זאת עם זיכרונות גדולים ומרגשים. אנחנו נלך על הדרך הקלה, עם בחירות שלנו:
- בואו נחשוב שכולנו נמשיך לחייך כמו שהוא חייך.
- נספר את הבדיחות שלו, גם אם בקרובים נשמע כמו "שוב הבדיחה הזאת?"
- נחגוג את החיים, כי הוא באמת האמין בזה.
לסיכום
אז בזמן שאנחנו מתכנסים לזכור את אבא שלי, בואו נזכור את האור שהוא הביא לעולם שלנו. הזכרונות לא נמחקים, הם פשוט מחכים שאנחנו ננציח אותם בליבנו ובחיוכים על פנינו. כמו פרח שנשאר באדמה, גם הוא נשאר בלבנו. אז בואו נמשיך לשתף ולהחיות את כל מה שאבא היה עבורנו, כדי שהאור שלו ימשיך להאיר.
