אבא, תודה על הכל!
אבא, כשאני חושב על כל הדברים שעשית עבורי, מרגיש לי שצריך לכתוב על זה ספר, אבל נשאר לי רק שטח קטן במחשב אז אני אכתוב את זה כאן. איזה אבא אתה בעצם? האידיוט הגדול שלי, זה ברור!
הדברים הקטנים שעושים את ההבדל
נראה לי שכל ילד מתגעגע לדברים הקטנים שהאבא שלו עשה עבורו. אז הנה כמה דברים שאתה באמת ניהלת היטב:
- הקורסים למשחקי כדור: גם אם לפעמים אני שיחקתי כמו עגבנייה מרוססת, אתה תמיד היית שם עם כיבוד וייסוד.
- הבדיחות המוזרות: למרות שאני לא יכול להתחייב שאני נוהג בצחוק כמו שאתה אוהב, אני בהחלט אוהב את ההומור שלך (לפעמים).
- הנוכחות כל הזמן: תמיד היית שם בכשצריך. אפילו בעבודות הבית שאין לי מושג איך עברת על כל הכיף הזה.
זכרונות מיוחדים
היו לנו לא מעט רגעים בלתי נשכחים. מי לא אוהב לספר על:
- הטיולים במשפחה: כל שלט "לובש צבעים" על גבול ההיסטרי בנהיגה, ואני רק מנסה לוודא שאני לא מאשן לפני שהגעתי לארוחת הצהריים.
- לשחק גולף לאור השקיעה: זוכר את הפעמים שפתאום היו מופיעות כדורים ירוקים באוויר? כמעט חשבת אותי לשחקן מקצועי, אבל אני מניח שאתה עדיין ממתין לכך.
- הפגישות עם החברים שלך: למרות שהתספורת שלך תמיד עוררה גיחוך, אני קלטתי שתמיד תבוא לפני כל דבר אחר!
העצות שהיית שואל את המפרטני עלי
והרגעים שבהם קיבלת ממני עצות עם המון פרצופים:
- אל תשכח את האדם שאתה! כמה פעמים אמרתי לך את זה כשחשבתי עליך?
- אבא, לא אמא לא תזמן אותך! נשמע מזעזע, אבל באמת הייתי מתכוון לכך!
תודה על התמיכה והרגעים
באמת, אני אסיר תודה על הכל, אפילו כשהייתי קצת אדיוט. תודה שהיית שם, שידעת לתמוך, ולפעמים גם להזכיר לי שאני לא בלתי מנוצח.
לסיכום
אבא, תודה! תודה על ששמרת על הומור גם ברגעים קשים, תודה על התמיכה, תודה על היותך הקיר שלי. זכור, שאני לעולם לא אקרא לך גיבור, כי אני יודע שאתה בטח תשאל למה לא עשית את זה אחרת, אז אני אקח את השאלה הזו אליי!
