מי זה שר החוץ שביקש לחדש את המילה דרכון?
בין המילים המוכרות והנפוצות בשפה העברית, יש מונח אחד שכולנו משתמשים בו כמעט מדי יום – "דרכון". אך מה אם נגיד לכם שיש מי שחשב שהמילה הזו זקוקה לריענון? הכירו את אחד המדינאים הבולטים של ישראל, אשר היה ביניהם לשר חוץ שהתרפק על המונח והציע לחדש אותו.
מה זה דרכון ולמה הוא כל כך חשוב?
דרכון הוא לא רק מסמך זיהוי. זהו כרטיס הכניסה למגוון חוויות עולמיות, המספק למחזיקיו גישה למדינות שונות ברחבי הגלובוס, ובכך מהווה גשר בין תרבויות שונות.
- זיהוי אישי: דרכון משמש כאמצעי זיהוי עיקרי במדינות רבות.
- נגישות בינלאומית: הוא מהווה את השער להיכנס למגוון מדינות ולחקור תרבויות שונות.
- סממן של לאומיות: דרכון שייך לאומה ומסמל את זהות کشور הנושא אותו.
מי הוא השר שביקש לרענן את המונח?
דיברנו על הדרכון, אבל למי בדיוק שייך הרעיון לחדש את המילה? מדובר בשר החוץ לשעבר מאיר שטרית, כפי שפורסם בשנת 2020, שחשב שהמילה "דרכון" משדרת משהו מיושן וכבר לא רלוונטי במאה ה-21.
מה היו הסיבות שלו?
שטרית טוען שהעידן המודרני מחייב אותנו לחפש אחר ביטויים עדכניים שמתארים את הניידות ואורח החיים הגלובלי של ימינו.
- הצורך בשינוי: הוא טוען שדרכון משדר מסר של "סגירות", בעוד החוויה הגלובלית של בני העידן הדיגיטלי היא הרבה יותר פתוחה.
- האתגר של שפה נכונה: יש צורך בשפה שתשקף את השינויים החברתיים והטכנולוגיים העכשוויים.
- דרכון כאמצעי ניידות: כמו שהעולם משתנה, כך גם הכלים שלנו לנסוע ולהתחבר בינינו.
איך הייתה התגובה לכך?
כצפוי, ההצעה המרעננת של שטרית עוררה תגובות מעורבות.
- תמיכה: תומכים טוענים שהרעיון היה נכון, זוהי הזדמנות לרענן את השפה ולשקף את השינויים הקיימים.
- ביקורת: מתנגדיו טוענים שאין צורך לשנות דבר ושזהו עניין של המהות התרבותית.
כיצד מתקבלים שינויים בשפה?
שפה היא דבר דינמי, ואנחנו רואים שינוי במונחים ובביטויים כל הזמן. אך השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא: מתי הגיע הרגע הנכון לשנות?
אילו מונחים נוספים זקוקים לרענון?
במקרה של שטרית, השיחה על המונח "דרכון" היא קצה הקרחון. למעשה, האם יש מונחים נוספים בשפה העברית הזקוקים לתשומת לב? האם השפה שלנו משקפת את העידן הנוכחי?
- תעודת זהות: אולי גם היא צריכה מתיחת פנים?
- ויזה: יש מקום למונחים חדשים שיספקו משמעות עמוקה יותר לתהליכי הנדידה בעולם המודרני.
מה מחכה בעתיד לדרכון?
כמובן שהשאלות הללו עולות לאור השינויים המתמשכים בעולם הגלובלי. האם נוכל לראות יום אחד "דרכונים חכמים" או אפילו שינוי שם שיבטא את מהות הנתינות המודרנית?
אם נהיה כנים, קיים סיכוי בהחלט שתהליכי הניתוח של מונחים נוספים עלולים להתרחש בעתיד הקרוב.
סיכום
דרכון תמיד היה הרבה יותר ממסמך. זהו סמל של זהות, חופש, וגישה לכל חלקי העולם. מאיר שטרית ראה צורך לרענן את המונח, ושיח זה חורג מעבר למילה עצמה – הוא מהווה הזדמנות לדון על תהליכי שינוי בשפה ובתרבות שלנו. עלינו לשאול את עצמנו גם מה יקרה לשפה שלנו מול השינויים החברתיים, ואילו מונחים עוד צריכים מייקאובר כדי להתאים למאה ה-21?
