מתגעגעת אליך – כשהלב מדבר
יש רגעים בחיים בהם אנחנו מוצאים את עצמנו בוהים בתקרה, שומעים את השקט שמסביב ושואלים את עצמנו: "איפה הוא?" או "איפה היא?" זה בדיוק הרגע שבו אני מרגישה פער בחיים שלי – כזה שאתה חייב לחמם עם כמה זיכרונות טובים. מתגעגעת אליך כמו שחתול מתגעגע למכונית החלב פעם בשבוע!
זיכרונות מתוקים
ברור לי שאני לא היחידה שמתגעגעת לאלו שהיו טיפה יותר קרובים אלינו, והנה כמה מהדברים שהופכים את הזיכרון הזה לנעים יותר:
- הצחוקים שהיו לנו: כן, אותם רגעים משוגעים כשצחקנו על עצמנו ועל כל מה שסביבנו.
- המסעות שהתרגשנו להם: כל טיול קטן הפך לסיפור גדול – עם הרבה כיוונים לא נכונים אבל גם אין סוף חוויות.
- השיחות בלילה: כשהעולם בחוץ שקט, וכולנו פשוט מדברים על מה שבא לנו.
החסרון הגדול
אם יש משהו שאין להשוות עליו – זה הקסם של נוכחותך. הצחוק שלך, המילים שלך והאור שאתה מפיץ פשוט חסרים לי.
מה לעשות עם הגעגוע?
כשהגעגוע מתגנב לי לראש, אני מנסה לעשות כמה דברים:
- לכתוב: לפעמים הכאב בכתיבה הופך לאומנות – ופתאום הכל נראה הרבה יותר קל לשאת.
- להיזכר ברגעים טובים: להרגיש את החום שנשאר בזיכרון.
- לנסות לחייך: כי מה לעשות – לחייך בחיקוי בודד זה לא באמת עובדים.
סיכום
אז עם כל הגעגועים והנוסטלגיה, אני רוצה להזכיר – אתה תמיד תישאר במקום מיוחד בליבי. מתגעגעת אליך, אבל יודעת שבעתיד ניצור עוד הרבה זיכרונות חדשים. עד אז, תן לי לחייך ולזכור את כל הפעמים הטובות שעברו יחד – כי גם אם אתה רחוק, אתה לעולם לא רחוק מדי מהלב שלי.
