לא להתראות, אלא להתראות שוב!
ובכן, ככל שהשיחות שלנו הפכו לקצרות יותר, וככל שחייכנו פחות, הגיע הזמן שאנחנו ניפרד. יופי של מסלול היה לנו יחד – חוויות, שיחות ארוכות על קפה, וכמובן, לחשים על הדו"ח השנתי שאף אחד לא רצה לקרוא.
תחנות בדרך
כשהצצנו לאחור, יכולנו לראות לאן הגענו וכל מה שעברנו:
- פרויקטים משוגעים: מלחמת העולם השלישית של העבודות שהצעתי!
- חופשות מצחיקות: מי יכול לשכוח את הפעם שהגענו בכסאות פלסטיק לחוף הים?!
- תקלות טכנולוגיות: אין כמו לשבור מחשב בעבודה כדי להרגיש חי!
למה נפרדים?
נכון, העובד הזה ממש גאון, אבל לפעמים.. צריך למצוא את האתגרים הבאים. וכמו שאמרו חכמים: "לא כל מה שמתאים לשחור מתאים גם ללבוש בוקר"
החיים הם מסלול ריצה
ולכן, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי והחלטתי לרוץ על מסלול חדש. אני בטוח שאספנו מזכרות יפות, והמשימות שקרובות לליבי ישארו איתי לאורך כל הדרך.
סיכום והמשך הדרך
הגעתי למסקנה שהחיים הם ממש כמו קפה – לפעמים מתוק, לפעמים מרים, ולפעמים מכה חזקת סוכר. אני בטוח שניפגש שוב – אולי באירוע צוות, או באיזה כנס שבו נזכר בזיכרונות ונתגלגל מצחוק. אז עד אז, תשמרו על עצמכם, וזכרו – לעולם אל תפסיקו למסכים!