מכתב פרידה בחיוך ובדמע
אהובתי הקטנה,
הגעתי לרגע הכל כך לא פשוט הזה, שבו אני צריכה לשים את כל הרגשות שלי על הדף הזה, והאמת, זה ממש לא קל. עוזבת אותנו? מי יכול להאמין? אני מנסה למצוא את המילים הנכונות, ואילו זה קצת כמו לפתור חידה עם יותר מדי תשובות אפשריות, רק שפה יש פחות חומרי עזר.
זכרונות מתוקים
הרגעים שזכינו לחוות יחד, הם כמו עוגיות שוקולד שהכנו במטבח: מתוקים, טעימים ועם טעמים שלא שוכחים. אני רוצה להזכיר כמה:
- פיצוץ הסופגניה בפגרינת החורף – מי חשב שסופגניה יכולה להתרסק כך?
- הסיוט של התמחות בכימיה – אם נשרפנו במעבדה, נשרף גם הידע!
- המסע המופלא אל הים – החול לא כל כך נעים כשאתה נמצא בו, אבל הזיכרונות נשארים חמים.
מה נלמדנו?
ובינתיים, אני לא יכולה שלא לחשוב על מה שלימדת אותי. את מלכת הדמעות, והצחוק, והחיבוקים – שכל אחד מהם שווה זהב. כל פעם שראיתי אותך מחייכת, ידעתי שלמרות כל הקשיים, הכל יהיה בסדר. את הכוכב שבשמיים שלי!
עצות קטנות לחיים
- תמיד תזכרי למצוא לפחות 10 דקות ביום לצחוק על עצמך.
- אם מישהו מציע לך עוגיה, קחי – החיים קצרים מידי לפספס מתוקים!
- ואל תשכחי, שנאה לי לכם הסוף! כל סוף הוא פשוט התחלה של משהו חדש.
סיום מתוק למפגש
אז כן, את עוזבת, אבל רק גאונים יודעים שהמרחק לא עושה אותנו רחוקים באמת. את תמיד תהיה חלק מהלב שלי, ואני מבטיחה לשמור על הלב שלי פתוח אלייך ולכל מה שיגיע בדרכך. אז קדימה, הגיע הזמן לעוף על כנפי הדמיון ולכבוש את העולם!
בהצלחה, חמודה. אני כבר מתגעגעת!