פרידה עם חיוך: מכתב לחברה שלי
חברתי היקרה,
יש רגעים בחיים שדורשים מאיתנו לעצור, לקחת נשימה עמוקה ולצאת למסע חדש. אני בטוחה שאנחנו עוברות כמה מהם. הפרידה שלנו היא לא סוף, אלא תחילת פרק חדש! מי יודע, אולי בפרק הבא כבר נמצא אותנו נהנות מהחיים על חופי אי טרופי, או לפחות באחת מהסדרות בהן אנחנו מתווכחות על הגיבור האהוב עלינו.
למה לדרוך על נעלי פלטבק?
תמיד ידעת לעשות לי את היום עם החיוך המקסים שלך והרעיונות המשוגעים. אף פעם לא חשבתי שזה נורמלי לחשוב על אוכל משוגע עם ציפרלקס והחלטות כבדות על השולחן של קפה, אבל את תמיד הצלחת לגרום לי לצחוק ברגעים הכי לא נוחים.
כשהשמש זורחת אחרי הגשם
- ללכת לקולנוע באמצע השבוע, גם כשיש לנו עבודות לבית ספר.
- לאכול פיצה בשתיים בלילה!
- וחשוב לא פחות, לעשות מלא סלפיז עם פריזורה שלא ממש ברורה.
מה הלאה?
אז עכשיו יש לי שאלות. מי תסביר לי את ההבדל בין גוון 'אדום עז' ל'אדום מתקתק'? ואיך אוכל לעודד אותך כשאת שוקעת בעבודה? כי באמת, אני אהיה שם, אפילו כשהמסך שלי יהיה מולי.
המלצות להמשך הדרך:
- אל תשכחי למשוך את העצבים, זה רק מדגיש את הפוטנציאל שלך!
- להמשיך לחלום ולהגשים, למרות שכל העולם נכנס ל"מוד ישן".
- להיות הדבר הכי נוצץ בסביבה – זה תפקידך המולד!
אז חברה שלי, גם אם אנחנו לא נבקש לפתוח עונה חדשה ביחד, אני כאן, תמיד! להיות איתך זו תמיד חוויה בלתי נשכחת! נתראה בכל הכוח, והיי, נשארנו חברות גוטטיות לנצח!
בהמון אהבה,
אני!