מה השנה העברית היום? גילוי מעניינים שלא ידעתם!

מה השנה העברית היום?

שאלה כביכול פשוטה, אך למעשה טומנת בחובה עומק רב. האם שמעתם שמתחת למנגלים ובחתונות, ישנה מערכת זמן ייחודית ששונה ממה שאנו מכירים בלוח השנה הגרגוריאני? רובנו מכירים את השנה העברית בתור לוח השנה שאנחנו חוגגים בו את חגים דתיים, אבל מה בדיוק עומד מאחורי המספר הזה? אז בואו נצלול לעומק השאלה החשובה הזו.

אז מה זה בכלל הלוח העברי?

הלוח העברי, הידוע גם כדתי או ירחי, הוא לוח שנה שמשלב בין מחזור ירח לבין מחזור השמש. כלומר, כל חודש מתחיל כאשר הירח נמצא בשלב חדש, ומסתיים כאשר הוא מגיע למלאות. לוח זה מחלק את השנה ל-12 חודשים, אך בשנים מסוימות ישנו תוספת חודש, ואותן שנים נקראות "שנה מעוברת".

בואו נראה את חודשי השנה העברית

• תשרי
• מרחשוון
• כסלו
• טבת
• שבט
• אדר
• ניסן
• אייר
• סיון
• תמוז
• אב
• אלול

כמובן שאם מדובר בשנה מעוברת, יש לנו גם חודש נוסף בשם "אדר א'" שפותח את השנה.

איך מחשבים את השנה העברית?

אחד הדברים המיוחדים בלוח השנה העברי הוא שהשנה קובעת את המסגרת המסורתית לחיים היהודיים. השנים מחולקות לשנים פשוטות (בנות 12 חודשים) ושנים מעוברות (בנות 13 חודשים). השנה הנוכחית, ולא משנה מתי אתם קוראים את המאמר הזה, מחושבת לפי שנה אברהמית, שמתבססת על המסורת היהודית.

כיצד מתבצע החישוב?

בשימוש בשיטה מסורתית, מתחילים מ-3761 לפנה"ס, כלומר, השנה הראשונה שנחשבת כ"שנה אברהמית". אם למשל, בעת כתיבת מאמר זה (2023), נוסיף ל-3761, נקבל:

שנה עברית = 5784

ואיפה זה משאיר אותנו כיום?

שנת 5784, למשל, היא לא רק מספר. מדובר בשנת משמעות שמביאה עמה אורח חיים יהודי, חגים, טקסים, ומעל הכל – סיפור.

מהם האירועים הצפויים בשנה הזו?

• ראש השנה – חג של תחילתו של מחזור חדש.
• יוה"כ – יום כיפור, כוונה לחזרה בתשובה.
• סוכות – חג האסיף והזיקה למשפחה והקהילה.

האם כל הקהילות היהודיות מקבלות את אותה שנה?

ובכן, לא בדיוק. ישנן קהילות שונות עם דוקטרינות מעט שונות, כמו האשכנזים, הספרדים, וכמובן חסידי חב"ד. לעיתים, אירועים טקסיים נופלים על תאריכים שונים בלוח השנה, אך בסופו של דבר הרעיון המרכזי נשאר מקובע.

אז מה עושים כשיש יותר מחברה אחת?

שנה Hebrew, Hebrew, Hebrew – גזירת חיינו, ואינה תשובה פשוטה במערכת הרב-תרבותית שלנו. הקהילות השונות יכולות לחגוג יחד את חגי השם, עם הבנת השוני. כך ניתן לשלב בין הכנת חלות לחג וכוסות יין, מה שיוצר איזון מדהים וחי את המורשת.

אז למה זה חשוב לדעת?

חוץ מהבנה של הזמן שחלף או מהחגים המתקרבים, הכניסה לעמקי הלוח העברי מאפשרת לנו להתחבר לשורשים ולדורות הקודמים. זה כמו לנסוע בזמן, אל העבר, אל המסורת, אל התרבות שצמחה.

כרגע, מה שאני ממליץ לכם זה:

• לשבת על כוס תה עם הספרים שלכם.
• לנסות לענות על השאלה הזו בכל חג מהשנה.
• להשתעשע ברעיון של חזרה לשורשים, אפשר עם תזמונים של אירועים.

לסיכום

השנה העברית היא כזו שיש לה חריצות ונחישות משלה. היא לא סתם מספר בלוח, אלא התמצגות של תרבות, היסטוריה ואמונה. אז בפעם הבאה שתשאלו את עצמכם "מה השנה העברית היום?", תזכרו שיש הרבה מעבר למספר – יש חגים, יש משמעות, ויש אינסוף סיפורים שמחכים לכם לגלות.