חמשיר שמתחיל עם חיוך
היי, אהובות שלי! היום אנחנו כאן כדי לכתוב חמשיר שיכניס ללב של כל אחת מכם זיכרון מתוק מהשנה המיוחדת שעברנו יחד. זה הזמן להיזכר
בכל הרגעים המיוחדים, הצחוקים, והשיחות הסודיות שהיו לנו, ולדאוג לכך שהשנה הזו תישאר חרוטה בזיכרון שלנו.
חצי חיוך, חצי רגש
בתוך כל זיכרון שקיימת, הרגעים הקטנים עושים את כל ההבדל. אז הנה חמשיר שיביא לכם חיוך:
- מורה מתוקה שהייתה לנו כל השנה,
- שעת ההפסקה עם הסנדוויצ’ים המיוחדים, הקונצרטים והרעשים.
- ידידות אמיצה שלא תשכח לעולם, זה שאת יודעת שהיא שם תמיד.
- חוגים משוגעים שבהם היינו מתנסות בכשרונות שלנו, גם אם יצאנו די לא מיומנות.
- טקס סיום שכולם עמדו בו ממש לא בטוח מי נעמד ראשון בשורה.
בואו נצחק רגע
לא נשכח את הפעמים שבהן הנחנו את הגלידה על הראש בכיתה ואמרנו "זה חלק מהאימון!"
או את הריקודים הדחופים בזמן ההפסקה – "זה אולי לא ריקוד בלט, אבל השורות שלנו מתמזגות באהבה!"
דברים שלא יישכחו בקלות
וכמובן, לגמרי ייחודי: כל התוכניות שלנו לחיים אחרי כיתה ו'.
מיהן האחיות שלי למועדון המפיקות? כי כנראה שעידן הכוסות והשולחנות במחצית השנייה ככה פשוט הוכיח מאה אחוז!
העסק הזה בגיל שש
ולסיום, זה הזמן שבו נשבעים – שיהיה יום גשום או שמשי, אנחנו כאן תמיד אחת בשביל השנייה. אוהבות אתכן מאד!
אז תודה על הכל ושיהיה ברור – כיתה ו’ לא תשכח, והרגעים יהיו תמיד חקוקים בלב!