לעד בזיכרון הלב – הספד לסבתא היקרה
אין אנשים כמו סבתות, והיה קשה לנו לדעת (ואולי אף קשה להם) איך בדיוק להתכונן למעמד הזה. סבתא שלנו הייתה אישה עם אישיות עוצמתית, ויכולנו להרגיש את האהבה שלה בכל מילה ובכל חיבוק. היא לא הייתה רק סבתא, אלא חברה, יועצת והכוח המרכזי של המשפחה שלנו. בואו נזכור אותה בדרך שהיא תמיד רצתה – בצחוק ובאהבה.
החיוכים שהאירו את יומנו
כשהיינו קטנים, סבתא הייתה יודעת איך להפוך כל יום לסיפור חדש:
- המתכונים שלה: לא הייתה עוגה שלא הייתה מוצלחת! הבעיה? תמיד היינו צריכים לאכול אותם לפני שהם מתקררים.
- סיפורי הרפתקאות: סיפורים על ימיה הצעירים, כאילו היא ראתה את כל לונדון. מי זקוק לרשת חברתית כשיש סבתא כזו?
- החיבוקים שלה: היו עוטפים אותנו בחום, כמו שמיכה חורפית. בלעדיהם אין חיים.
הערכים שלמדנו ממנה
הסבתא שלנו לא רק חינכה אותנו שהחיים הם מתכון לאופטימיות, אלא גם מהם המרכיבים החשובים בו:
- אהבה: אהבה היא המפתח, והיא לא חששה לחלק ממנה לכל מי שסביבה.
- חיים של כיף: ניתן לשלב רגעים קטנים של שמחה בכל יום. אם זה שבת בצהריים עם משחקי קופסה, או סתם לצחוק על מישהו שצנח לתוך הבריכה.
- עזרה לזולת: תמיד הייתה אומרת "תעזור ותהיה אדם טוב", ולא משנה מה היה קורה.
מה נותר לנו?
אף אחד לא יכול למלא את הנעליים שלה. אבל אנחנו יכולים להמשיך את הדרך שהיא סללה. אנחנו נישא את זכרה בלב ונחגוג את החיים כפי שהיא לימדה אותנו – עם חיוך, אהבה והרבה צחוק.
יהיה קשה להפסיק לחשוב עליה, אבל בסוף היום, היא נשארת בנו. כל חיוך, כל הצלחה וכל חיבוק הוא העדות האמיתית לה.
להגיד תודה
תודה לך, סבתא, על כל רגע, על כל עוגה ועל כל חיבוק. המורשת שלך חיים בליבותינו, והעולם זכה בך. נזכור אותך באהבה ובחיבוקים!
