הספד לאדם יקר: לזכור ולהוקיר את זכרו

לעד בזיכרון – הספד לאדם יקר

כולם מכירים את הרגע הזה, שבו אנחנו מקבלים את הבשורה שאנחנו לא רוצים לשמוע. זה הרגע שבו נדמה שהעולם עוצר את נשימתו, והשמש מפסיקה לזהור. היום, אנחנו מתאספים כאן כדי לזכור ולחגוג את החיים המופלאים של אדם יקר, שממנו נפרדנו, אבל לא באמת.

זיכרונות וחוויות

כל אחד מאיתנו שיחק תפקיד מיוחד בחייו של המנוח. הוא היה חבר, אב, אח, עמית לכל אחד ואחת מכם. לכן, אולי, חשוב לחזור על כמה מהמאפיינים שהוא השאיר בנו:

  • הומור לא נגמר – הוא תמיד ידע איך לגרום לנו לחייך, גם ברגעים הכי קשים.
  • עזרה בלי תנאים – אף פעם לא היה אכפת לו להושיט יד למי שצריך.
  • אהבה ללא גבולות – הוא היה דוגמה חיה לאהבה אמיתית ומשפחתית.

השפעתו על חיינו

למרות שהיום אנחנו עצובים, אי אפשר להתעלם מההשפעה שהוא השאיר עלינו. זה כמו סוכרית ספרייט – מתוקה, מרעננת, וכל כך מרגשת:

  • חיים של משמעות: הוא תמיד חיפש את המשמעות בכל דבר קטן.
  • לעולם לא להתייאש: כשחשבת שנכשלת, הוא היה שם להזכיר לך שהכישלון זה רק עוד שלב בדרך להצלחה.
  • ליהנות מהרגע: הוא ידע לקחת כל סיטואציה, גם הקשה ביותר, ולמצוא את הצד החיובי שבה.

זיכרון חי

אף אחד מאיתנו לא יכול לשכוח את רשמי חייו של אדם זה. ובדיוק כפי שהשמש תמיד זורחת אחרי הלילה, כך גם לזיכרונותיו יש את היכולת להאיר את חיינו, גם כשיש לנו רגעים קשים.

לזכור אותו בסגנונו

וכעת כשאנחנו מתאספים כאן, זה הזמן שלנו להבטיח שלא נשכח את האדם היקר הזה. נמשיך להפיץ את האנרגיה שלו:

  • נחייך בכל הזדמנות – תזכורת עיקרית ממנו.
  • נשעשע כל אחד ואחת בחברתנו – כך הוא היה רוצה.
  • נעניק אהבה למי שסביבנו – כי אין כמו לתת ולקבל.

לסיום

עוד יומיים יתחילו החיים כרגיל, אבל אדם זה תמיד יישאר בליבנו. נמשיך לחיות, לאהוב ולצחוק – למענו. כי כשמישהו יקר יוצא מהחיים, מה שנשאר אלו הזיכרונות והאהבה שהשאיר. ונחגוג את כל מה שהוא נתן לנו, עד שניפגש שוב.

מאת

מירי ביטון

שמי מירי ביטון, יחצ"נית בעברי וכיום עוסקת בתחום הפרסום. בנוסף, אני מפעילה את הבלוג הזה כתחביב ועל מנת לספק חדשות ועדכונים בתחום האירועים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *