אז מי יתפוס אותך שלא תלכי?
לכולנו יש את הרגעים ההם, שבהם עולות השאלות הקיומיות: האם אני מספיקה לחיים האלו? מי יתפוס אותי אם אני אנפל? את המאמר הזה כתבתי כדי לעזור לך להרגיש פחות לבד בשאלות האלו בנוגע למי שמבקש לקטוף אותך, או לפחות להיות הכתף שאפשר להישען עליה. בואי נכנס למרחקים, כי השאלות ממתינות לנו.
מי זה "הם" שאומרים לך לא ללכת?
לא תמיד קל להביא את עצמך לאותה נקודה שבה את מרגישה שצריך להסתובב ולהתבונן לאחור עם כרטיס טיסה ביד. זהו שלב מועצם שבו המחשבות רצות. ישנם כמה טיפוסים עיקריים שאינם מוכנים שתעזבי את הנוכחות שלך:
- החברים הכי טובים: כן, הכוח המופלא הזה שיש להם. הם לא יקבלו את ההחלטה שהיית רוצה להתקדם במקצוע, או לעבור לעיר אחרת, בקלות. הם יכולים לחבר אתכם לחוויות מרגשות, אך יש לקיץ שלכם צדדים אפלים.
- ההורים: האהבה שלהם אמנם לא נמדדת בסקרים, אבל לעיתים יש גם ציפיות. ההורים עשויים להרגיש כאילו הם מאבדים חלק ממך, אם תבחרי בדרך חדשה. האם את מוכנה לשיח על זה?
- הבוסים: בכל מה שקשור לעשייה מקצועית, הם היו המנטורים שלך. הם ישקפו לך את מה שאת לא רואה, ויתקנו אותך. לעיתים הם עשויים לא להיות מרוצים מהצעד הבא שלך.
מה קורה כשאתה בורחת?
הבריחה מכישלונות או ממסלולים שאינם עונים על הצרכים שלך, עשויה להיראות כפתרון מפתה. אולם, חשוב לברר מהי ההשפעה של הבריחה על התפתחותך האישית:
- חוויות חדשות: לפעמים הדרך הכי טובה לצמוח היא פשוט לנסות ולאבד את עצמך במקומות זרים, עם אנשים חדשים.
- סרבול יחסים: לפעמים בריחה היא פשוט הדחף לברוח מהמכרים או מהעבודות שאנחנו כבר לא רוצים בהם.
- עימותים פנימיים: האם את בורחת ממשהו או מפחד? השאלות האלו עשויות ללוות אותך.
מי ייתפס בך כשאת תחליטי להישאר?
נכון, הבחירה להישאר במקומות מסוימים קשורה פעמים רבות למה שיהיה אחרי. מי ילווה אותך כאשר תחליטי להישאר? ובכן, התקווה שעומדת לפנייך כוללת:
- החברים החדשים: כשאת בוחרת להישאר, ייתכן שתפתחי קשרים חדשים, ודאות שהקרבה אל עולמות אחרים לא תוריד אותך.
- מנטורים: תמיד יש את אותם אנשים שיהיו פנויים לעזור לך לכיוון חדש ולמקומות שלא היית מדמיינת.
- תחושות של צמיחה: כשאת בוחרת להישאר ולפתח את עצמך, יש בדרך שלוש תוצאות – את תעברי שינוי, תתחברי יותר לעצמך ותהפכי לגרסה המשופרת של מה שהיית את.
מה הצדדים השניים של המטבע?
וכשחושבים על זה, יש גם את האפשרות של להרגיש נתק או חוסר אמון. כל החלטה בבריחה או בישיבה במקומות קבועים תבוא עם צדדים טובים ורעים:
- ההתחברות: זו אולי פחד שמוביל לשיקום, אך יש גם מחיר לכך. אולי לא תזכי לעדנה על זאת.
- הלחץ: מבחינה חברתית או משפחתית, לחץ יכול למנוע ממך להיות את.
- הצורך להתרחק: כשלפעמים הבצורת רודפת גם אחרי רצון לשפוך מים, יש כאן מהות או קיצוניות שלא תומכות.
אז מה באמת לעשות?
אז לפני שאת מתכוונת למצוא את עצמך בפינה חדשה לגמרי, נשאלות שאלות והתשובות המתממשות רק כשאת משתוקקת למצוא את התשובות. תהליך ההשלכה של עצמך יהיה אתגר אישי אך גם הכרחי.
תשאלי את עצמך: האם להישאר או לברוח? במקרים רבים, כל מה שצריך זה להרגיש בנוח באי הנוחות שלך – כי את לא אבודה, את נבנית.
מתחברות עם עצמך שוב
אם החלטותייך מתחבקות עם ההתפתחות שלך ולא עם מחויבות של אחרים, תמצאי את עצמך במערכת יחסים בריאה יותר עם מהותך ובתנועה הנכונה.
אז מי באמת ייתפס בך? אהבה היא לא רק באוויר, היא सोוררת ומתרקמת בין האנשים הסובבים אותך. שאי עיניים למי שיפסיקו להכיל אותך, ותני לצמיחה שלך לקבל את הקצב הטבעי שלה.
סיכום: ת climbing או לברוח?
האם את מעדיפה לקפוץ למים העמוקים או להישאר ליד שפת המים? זהו מסע אישי, ופעמים רבות – התשובה תלויה בך. כל בחירה שתעשי תוביל למקומות לא נודעים, אך גם תבנה אותך. אז על מה את מחכה? אולי הגיע הזמן לצאת לחקור.
