כשאני אומר "הסתבכתי" – אני מתכוון לזה!
אז נכון, לכל אחד מאיתנו יש את הרגעים האלו שבהם אנחנו מרגישים כמו דגים שיצאו מהמים – אמנם אנחנו בחיים, אבל לא כל כך ברור איך. בשונה מניסיון לדוג בבריכה, ההסתבכויות שלנו באות בצורות מגוונות, ולפעמים כנראה שהן אפילו מצחיקות. אז יצאתי להרים את המסך ולבחון את חוויותיי – והנה, כמה תובנות יקרות.
איך ההסתבכות מתחילה?
אז זה מתחיל בפשטות – יום רגיל, אירוע קטן, ובעצם כל דבר שדורש ממך מעט יותר. להלן לדוגמה:
- פגישה משפחתית: כשסבתא מתחילה לשאול את השאלות הקלאסיות, "ונה, מתי תביא לי נכדים?"
- בחירת מתנה לחבר: זה שאמר "כל דבר" ומסתבר שהוא התכוון למשהו ממש ממש לא מובן.
- צפיה בסרט עם חברה: ותמיד השאלה, האם זה סרט שהוא "תמיד לעלילה" או "רק כדי להיראות חכמים".
מה עושים כשזה קורה?
כשההסתבכויות מתעצמות, טוב שיש כמה טיפים על כף היד:
- חישוב מסלול מחדש – זה הזמן לחשוב צלול, לפני שיהיה מאוחר.
- להתנצל – לפעמים זה פשוט צורך להגיד "סליחה". למשל, אם טעות גרמה למישהו לחשוב שהשקיעה היא קדושה יותר מהחיים עצמם.
- להצחיק את עצמך – כי מה יותר טוב מכמה צחוקים עם אמא שלך על כמה אתה מבולגן? (שלא בהכרח ישפר את המצב, אבל יצחיק בהחלט).
לסיכום
אז למי מאיתנו אין רגעים של "נתקעתי"? ההסתבכות יכולה לקרות לכולנו, ובין אם היא קטנה או גדולה, חשוב לזכור שאנחנו לא לבד. החיים הם מסלול מכשולים, ואפשר לשאול את עצמך – מה הסיכוי שזה באמת "הכל"? פשוט תהנה מהדרך, וחכה למסלול הבא שיעביר אותך דרך עוד קצת קומדיה.
