סוף שנה, והגננת בפנים!
הורים יקרים, הגיע הזמן לחגוג! השנה עברה כמו טיל, וממש קשה להאמין שאותם דיבורי "מה זה פנדל?" הפכו לדיאלוגים על "למה דודה שולמית לא נראית כמו בלרינה?". אתם רואים? כל אחד מאיתנו התפתח, גם אם השפעתכם היא בעיקר על חבילת היידלברג בגינה.
מה למדנו השנה?
השנה הייתה מלאה באירועים, חוויות ורגעים בלתי נשכחים. הנה כמה מהבולטים:
- שיעורי אומנות שהפכו את האצבעות שלכם למעין קרמיקה מתפתחת – מישהו ראה את הקיר במטבח?
- חגיגות יום הולדת שהפכו לשיעור ראשון בחלוקת עוגה – לא כולם יכולים לאכול חמש פיסות!
- סיורים בטבע שהרגשו כאילו אנחנו במדבר – מצאנו צב, והוא בדיוק רצה לצאת לפיקניק.
ויהיה עוד יותר טוב
אני בטוחה שהשנה הבאה תוביל אותנו למקומות חדשים ונפלאים. ובכן, בהתאם לכך, הכנתי תוכנית סודית:
- שיעורי שפה – לא רק עברית, אלא גם "שפת האימהות": רמז – זה נשאר סודי.
- הוספת פעילות ספורטיבית – מי אמר שאין כדורגל בגן?
- ושיחות סביב שולחן העשרה – כי לפעמים גם בלגן הוא מוזיקה!
תודה לכל ההורים!
העבודה שלכם בלתי נראית, אך היא חלק מהותי מהצלחות הילדים. כל מילה שהילדים שואלים עליכם לא רק מחממת את הלב, אלא גם בעיקר מזכירה לנו עד כמה חינוך הוא שיתוף פעולה.
והכי חשוב:
תמשיכו להיות השמש בשמי החיים שלהם. המילים שלכם, התמיכה והאהבה הם כמו מים לצמח – אם לא תזינו אז אי אפשר לפרוח!
אז סיימנו שנה מלאה בחוויות, עם שאלות ועם לא מעט רעיונות לעתיד. אוהבת אתכם כל כך! שימו לב, אני כאן תמיד עם רואה השמש שמאחורי הדלת. שנת חינוך נוספת – עם חיוכים, חרוזים ורגעים קסומים.
