לא נפרדים בקוסקוס: ברכה אחרונה על הצלחת
אז הגיע הזמן להיפרד מהקוסקוס עם ירקות שלנו, ואי אפשר להגיד שזה קל. מה לעשות, כשיש לכם קוסקוס על הצלחת, אי אפשר להתבלל. אתם יודעים, זה כמו לשכב על החוף ולקבל סופה פתאומית – פשוט לא סביר! אז תנו לי לנסות לתמצת בכל כוחותיי את התחושות לפני שאנחנו תופסים את המזלג ומשמיעים את ההגיה האהובה עליכם.
חוויות של קוסקוס וירקות
אוי הקוסקוס, כמה שאתה מיוחד! ממש כמו חבר מהגן, שלא תכלו לשכוח. זה התחיל ברגעים בהם:
- הניחו אותך על שולחן השבת – בכבוד עם כל הירקות המשתוללים מסביב.
- הרחת את השום והכמון – אם יש משהו שיכול לגרום לשיחה עם השכן להפוך למריבה, זה כשמספרים עליו שהוא קמצן עם טחינה.
- כל התבלינים – שבאו לחרוש יצירות חדשות: "סלט קיץ עם קוסקוס"? כן, בבקשה!
מה יש בקוסקוס שלא תגידו על סלט?
כמה פעמים יצא לכם להגיד "לא, אני מעדיף סלט" כשיש קוסקוס עם ירקות על השולחן? אף פעם! זה כמו להגיד "לא, אני לא רוצה פרסים". כדי שאני אסביר:
- קוסקוס – המוקד של הארוחה. הוא לא רק עשיר וטוב, אלא יודע איך להתערבב עם המוזמנים.
- ירקות – החברים הכי טובים שלו! הם יכולים להיות מתוקים, חריפים או בכלל לחשוב על עצמם כאילו הם השמש שבשמים.
ולסיום – מחשבות אחרונות
אז עכשיו, כשאנחנו נפרדים מהצלחת המהממת הזו, זכרו: הקוסקוס הוא כמו חיים – תמיד כדאי לשים עליו קצת ירקות. אז אני מודה לכם על זמן הטעים הזה, ומקווה שבפעם הבאה, ובפרט כאשר תעסקו במחנק של האוכל, תזכרו את ממד הקוסקוס האהוב שלנו. כי אף פעם אל תשאירו את הקוסקוס לבד – אתם יודעים שזו לא הבעיה היחידה כאן!
