אשם, אבל לא כל כך!
חיים יקרים שלי, האשמה היא כמו פיצה – אם לא מכינים אותה כמו שצריך, היא פשוט לא טעים. כולנו חווים רגעים של אשם, רגעים שבהם נגיד "וואו, זה היה לגמרי בגללי", אבל בואו נחשוב על זה שנייה. אנחנו לא נמצאים כאן רק כדי להיות האשמים המושלמים.
אז למה באמת אנחנו מורים להאשים?
נראה שכולנו מתקשטים בכתונת האשמה, כמה פעמים נחנו בחדר של טיעונים עצמיים? אז למה לא להוסיף קצת הומור לתמונה?
7 דברים שמוכיחים שאשמה היא סתם סוג של נעליים לא נוחות:
- כל אחד עושה טעויות – טוב, גם העכברים שראו את הגבינה..
- פעם אחת ניסיתי לבשל אורז, והפכתי אותו לפיצוץ – אשמתי? לא, זה ליד שיכור!
- החיים קצרים מכדי לבזבז אותם על מי אשם – תנסו לקפוץ למים הכחולים במקום!
- אולי אני אשם, אבל אני בהחלט לא לבד – כולם כאן באותה הסירה!
- העיקר שלא הייתם המאכילים של הכלבים בשכונה – זה היה מרהיב!
- נכון, הכלב שלי לא רצה לצאת להליכה כי הוא היה עסוק בלקפוץ על הבובה – אשם גם פה?
- אם הייתי מאשים את עצמי בכל בעיה, הייתי כבר כותב ספר דרמה!
ואה, אם אתה חושב שהאשמה עושה אותך לדמות טראגית, אז תחשוב שוב! כל הסיפור הזה הוא רק פרק בספר חיים שכולל הרבה יותר קטעים מצחיקים!
אז מה עושים?
יוצרים – יוצרים לאשמה ואז שמים אותה בארון המגבות למעלה. מזל שלא רואים אותנו בזמן הזה, נכון?
סיכום?
אחרון – רגע, לא באמת יש לי סיכום! בסוף היום, חייכו, התענגו על החיים והתירו לאשמה להיות עוד בלגן שלגמרי בסדר להרגיש לפעמים. אז ישלמו לה חמש ש"ח ותחזור מחדש בבקשה! 😊
