מתגעגע למילים? בואו נדבר על זה!
אוי, כמה שהעולם השתנה מאז שהיינו ילדים, כשלכל מילה הייתה משמעות מעמיקה, והיינו לוקחים את הזמן לחשוב על מה באמת חשוב. אם פעם היינו מחליפים מכתבים עם מאות מילים, היום זה בעיקר תמצוגות קצרות של אייקונים! אז מה קרה למילים היפות, האהובות ולהרגשה המיוחדת של לכתוב או לקרוא טקסטים שהם יותר משורות קצרות?
חיים בלי מילים – המצב לא טוב
אם אתם כמוני, אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. אתמול הייתי בטח מתבאס לשוחח בסגנון הזה:
- מילה אחת או שתיים גרמה לי לחשוב שהקולגה שלי לא עשה את העבודה כמו שצריך.
- אימוג'י במקום רגש? שיגעון!
- איפה כל הפיוטיות שהייתה פעם? לאן נעלמה השירה?
אם נביט רגע להיסטוריה ולמרחק שהתקדמנו, אפשר להיות בספק אם תמצאו אדם שלא התגעגע למילים הפשוטות אך המרגשות. אז הנה כמה דברים שאפשר לנסות כדי להחזיר את העניין:
אולי נחזור לכתיבה ידנית?
מה דעתכם על לכתוב מכתבים אמיתיים? לא, לא משאירים פתקי פוסט-יט! מכתבים שמגיעים עם מעטפה, דואר, והכנה תחושתית. תהיו בטוחים שכשזה יגיע יד ביד, זו תהיה חוויה שאין כמותה!
לקרוא ספרים זה כיף!
הזמן משפחתי סביב ספר טוב שכל אחד יכול להמליץ עליו, שיחות על הדמויות והעלילה, ואולי אפילו, בסוף, לנסות לכתוב סיפור קצר משלכם?
לסיכום: שימו לב למילים
אז כמו שכבר הסברתי, המילה הכוחית והמרגשת היא בהחלט לא דבר שיש להתעלם ממנו. אולי כדאי לדעת לנצור את המילים ששיחות יום-יום לא נתפסות כחלק מהעבר העשיר שלנו? אל תשכחו, בחיים לא מאוחר מדי לחזור למילים, ובוודאי שהן לא הולכות לשום מקום כל עוד יש אנשים שמעוניינים להרגיש אותן על הדף או במילים שבפיתול השפה;
אז קדימה, תנו למילים שלכם לשוב לחיים, גם אם זה כולל קצת הומור ואולי אפילו בוכנה – מי יודע?
